האן צעצועים יבוא בע"מ ואח'

החלטה

בקשה לחייב את עו"ד ישי בית-און הנאמן להסדר הנושים (להלן: "הנאמן") של חברת האן צעצועים בע"מ (בהסדר נושים) (להלן: "החברה") באופן אישי, ביחד ולחוד עם החברה, לשלם למבקשת סך של 43,536 ₪ נכון ליום הגשת הבקשה ביום 15.06.10, וזאת בשל אי תשלום חלק משמעותי מהחוב שהיה אמור להיות משולם לה לפי הסדר הנושים שאושר ביום 29.04.03 (להלן: "ההסדר"). כן נתבקש לחייב את הנאמן בתשלום הפרשי הצמדה וריבית בסך של 7,000 ₪ בגין ביצוע התשלומים שבוצעו לפי ההסדר אך באיחור.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים

1.ביום 22.05.03 אישר הנאמן למבקשת, אשר עבדה בחברה במשך 32 שנים עד לפיטוריה, את תביעת החוב שהגישה בסך של 79,813 ₪ בגין שכר עבודה, פדיון חופשה ופיצוי פיטורים. ביום 27.05.03 הודיע הנאמן למבקשת כי תשלום החוב יבוצע ב-24 תשלומים של 3,326 ₪ כל אחד. להודעה צורף שיק על סך 3,326 ₪ כתשלום ראשון. חרף ההודעה, בהמשך שולמו למבקשת תשלומים מופחתים. כך, למשל, התשלום השני עמד על סך של 439 ₪, ובחלוף שלוש שנים שולם למבקשת סך כולל של 49,900 ₪ בלבד. המבקשת פנתה אל הנאמן ושאלה לפשר הקטנת התשלומים והפסקתם בהמשך, והנאמן השיב לה כי רק כאשר החברה תפורק היא תוכל לקבל את ההפרשים המגיעים לה. בהמשך, פנתה פעם נוספת אל הנאמן אך לא הצליחה לקבל מענה.

2.לטענת המבקשת, הנאמן התיר למנהל החברה ובעל מניותיה, מר שמעון האן, לנהל את החברה במקומו ללא קבלת אישור בית המשפט, והתוצאה הייתה העדר כספים לתשלום חוב החברה לפי ההסדר. לפיכך היא מבקשת לקבל את יתרת החוב ותשלום ריבית על חלק החוב שקיבלה באיחור.

3.בתשובה טען הנאמן כי ההסדר לא צלח בשל כך שחנות הדגל של החברה בקניון רמת-אביב אשר הניב את עיקר ההכנסות לחברה לא יכלה להמשיך ולהתקיים בשל התנגדות הנהלת הקניון להאריך את הסכם השכירות עם החברה. הנאמן ציין כי בפני המבקשת פתוחה הדרך לפעול לפירוק החברה, ואז תוכל לקבל את המגיע לה מהמוסד לביטוח לאומי.

4.לאור טענת הנאמן כי ההסדר מוצה, הורה בית המשפט (כב' השופט ד'' מינץ) ביום 15.09.10 כי על הנאמן להגיש דו"ח מסכם עד ליום 16.12.10. הדו"ח לא הוגש במועד שנקבע ואף לא לאחר החלטות נוספות שהורו על הגשתו. משלא הוגש הדו"ח עד ליום 25.07.12 פנתה המבקשת פעם נוספת לבית המשפט ושבה על בקשתה לחיוב הנאמן בתשלום חוב החברה לה. פעם נוספת שבה המבקשת על בקשתה ביום 12.02.13 ואז הורה בית המשפט (כב' השופט ד' מינץ) פעם נוספת לנאמן להגיש את הדו"ח. הנאמן המשיך במחדלו ולא הגיש את הדו"ח וביום 18.04.13 הורה בית המשפט (כב' השופט ד' מינץ) כי על הנאמן להתייצב בבית המשפט ביום 9.05.13 כשהדו"ח בידיו. משהנאמן אף לא התייצב לדיון, ביקשה ב"כ הכנ"ר כי בית המשפט יטיל סנקציות על הנאמן, אשר משך 11 שנים לא הגיש דו"ח, יורה על חילוט ערבותו וישקול העברת התיק ליועץ המשפטי לממשלה על מנת שיפעל לפי סעיף 317 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983. בית המשפט הורה לנאמן ליתן תגובתו לבקשות אלו של הכנ"ר. או אז, ביום 21.05.13 הגיש הנאמן דו"ח במסגרתו פרט את מצבת חובות החברה בשלב הגשת בקשת ההקפאה, את ההסדר שאושר ואת אופן התנהלות החברה במהלך תקופת הקפאת ההליכים.

5.בדו"ח ציין הנאמן כי ביום 11.07.06 הוא פנה לבית המשפט בבקשה לאשר את סגירת חנות החברה שפעלה בקניון רמת אביב ואת החנות שברחוב שמאי 7 בירושלים בשל חוסר כדאיות כלכלית. הכנ"ר נתן את הסכמתו לבקשה. כן ציין הנאמן כי במהלך תקופת הקפאת ההליכים, החברה נוהלה בפועל על ידי מר האן, שכן לדבריו, הוא מונה רק לצורך פיקוח על קיום ההסדר וניהול החברה השוטף לא הוטל עליו. הנאמן ציין כי מר האן היה מעביר לו תוכנית תקציבית חודשית על מנת שהוא יוודא שאין הוצאה שאין בגינה הכנסה. בתחילה הוא ביקש את אישורו של רו"ח גלעד קדמי לתכנית עד אשר רואה החשבון סרב לטפל בעניין בשל אי קבלת שכ"ט. בנוסף, נערכו ישיבות שבועיות, לעיתים אף יומיות, בהן נבדקו התשלומים על פי ההסדר וביצוע תשלומים שוטפים אל מול המצב התזרימי של החברה. הנאמן גם ציין כי ביום 8.08.1 הוא הגיש לכנ"ר הצעה לפירוק החברה, תוך שהוא מציין כי קופת החברה ריקה ומטרת הפירוק היא להועיל לעובדי החברה בלבד.

6.עוד במסגרת הדו"ח ציין הנאמן כי כל המאזנים עד לסוף שנת 2004 נערכו על ידי רו"ח קדמי, נחתמו והוגשו לרשויות. לאחר סירובו של רו"ח קדמי לספק שירותים לחברה הועבר הטיפול לרו"ח אבי לוי אך גם הוא לא נאות להמשיך במתן שירות לאחר שלא קיבל את שכרו ובשל מחלה קשה שפקדה אותו. בנסיבות אלו לא אושרו המאזנים של השנים 2005 ו-2006. הנאמן ציין כי נכון ליום 11.07.06 הנושים המובטחים קיבלו את מלוא נשייתם; לעובדים שולם בדין קדימה סך של 255,620 ₪ וסך נוסף של 64,606 ש"ח שלא בדין קדימה ונותר לשלם סך של 103,328 ₪ שלא בדין קדימה. הנושים הרגילים קיבלו עד לאותו מועד סך של 174,446 ₪. הנאמן הוסיף כי למר האן שולמו כספים בגין פעילותו בתקופת ההקפאה אך לא ציין את גובה הסכום ששולם לו.

7.באשר לבקשתה של המבקשת טען הנאמן כי המבקשת קיבלה את מלוא חובה שבדין קדימה ואף חלק מהחוב שלא בדין קדימה. הוא ציין כי ללא ההסדר היא לא הייתה מקבלת גם סכומים אלו ופירוק של החברה אף הוא לא היה מניב לה יותר. מה גם שהיא יכולה גם כיום להגיש תביעה כנגד החברה. לדבריו, המבקשת נטלה חלק באסיפות הנושים ואישרה את הצעת ההסדר. הוא מצידו עשה כל שבידו לקיום ההסדר ולטענתו, אף הצליח בכך במידה רבה. סגירת החנות בקניון רמת אביב הייתה בלתי נמנעת ומאותו רגע נסתיים הליך ההבראה ואיש לא מנע מהמבקשת לפעול למיצוי זכויותיה מהחברה בדרך אחרת. כשלון ההסדר אינו רובץ אפוא, לפתחו שכן הוא הקפיד לעבוד על בסיס תזרים מזומנים מדויק ומדוקדק ולאורך רובה של התקופה אף בסיוע רו"ח. במסגרת תשובתו ציין הנאמן כי אין ממש בטענות כנגד התנהלותו כנאמן וכי הוא התייצב לכל דיון אליו הוזמן. כן ציין שאין ממש בטענה כי למעלה מעשר שנים הוא לא הגיש דו"ח שכן הוא הגיש דו"ח מסכם בשנת 2006.

8.בתגובה טענה המבקשת כי בתשובתו הנאמן לא נתן כל הסבר שיכול להצדיק את התנהלותו ולמנוע השתת מלוא החוב כלפיה כמו גם חיובו בהוצאות. לדבריה, התנהלות הנאמן ביטאה זלזול בהחלטות בית המשפט ובה, והטענה כאילו הוא הגיש דו"ח בשנת 2006 אינה עולה בקנה אחד עם החלטת בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) מיום 29.07.09 כי "דו"ח" זה איננו דו"ח. לטענתה, גם הדו"ח שהוגש עתה על ידי הנאמן אינו דו"ח אלא אך אוסף נתונים חלקיים. הדו"ח אינו כולל, גם לפי דברי הנאמן, דוחות כספיים לשנית 2005 ו-2006, אינו בו פירוט הכנסות והוצאות ולא פירוט התשלומים שבוצעו, בכלל זה התשלומים למר האן ולנושים. בכל מקרה, אין בו כל הסבר מדוע לא שולם חובה של המבקשת במלואו ובזמנים שנקבעו בהסדר. התמיהה גדלה נוכח העובדה שמר האן קיבל כספים שלכאורה לא חיו צריכים להיות משולמים לו, וכאשר במקביל גם הנאמן קיבל כספים עבור אותן פעולות שבצע מר חאן. גם אין כל הסבר לעובדה שכבר התשלום השני ששולם למבקש הועבר בחסר. גם הטענה כי הליך פירוק לא היה מסייע לה אין בו ממש שכן הנאמן עצמו ציין בדו"ח כי הציע לכנ"ר לפעול לפירוק החברה "למען העובדים". מה גם, שהסכומים שעובדים זכאים לקבל מהמוסד לביטוח לאומי אינם מוגבלים לתקרת התשלומים בדין קדימה. בנסיבות אלו, לוּ הנאמן היה מתנהל כראוי ומגיש דו"ח על פעילותו ועל פעילות החברה, היה ניתן לפעול בזמן לפירוק החברה. טענת הנאמן כי תפקידו התמצה בפיקוח על קיום ההסדר ולא הייתה מניעה לניהול החברה על ידי מר האן, אינה עולה בקנה אחד עם החלטות בית המשפט ביחס לתפקידו, ולמעשה הנאמן אישר למר האן לנהל את החברה במקומו מבלי לקבל את אישורו של בית המשפט.

9.גם הכנ"ר בתגובה ציין כי "הדו"ח" שהגיש הנאמן אינו דו"ח כלל ועיקר כי אם פירוט שטחי של חלק מהפעולות שהנאמן ביצע.

10.בעקבות תגובות אלו הורה בית המשפט (כב' השופט ד' מינץ) על התייצבות הנאמן בבית המשפט ביום 2.09.13, מועד שנדחה פעמיים לבקשת הנאמן. רק ביום 27.10.13 התייצב הנאמן בבית המשפט ושב על טענותיו כי פעל כראוי.

דיון והכרעה

11.לא יכולה להיות מחלוקת כי ה"דו"ח" שהגיש הנאמן אינו דו"ח, הן משום שאין בו פירוט של כלל הפעולות שנעשו על ידו במסגרת תפקידו, והן משום שהדו"ח הכספי הכלול בו אינו עומד בדרישות הדין ואף אין בו פירוט של ההכנסות וההוצאות וחלוקת הדיווידנדים לנושים. חלק מהעניינים המוזכרים בו אינם מפורטים דים. גם לא יכולה להיות מחלוקת כי אי הגשת דו"ח במשך תקופה כה ארוכה של שנים רבות היא התנהלות שאינה מתקבלת על הדעת, וודאי לא לאור ההחלטות הרבות של בית המשפט אשר דרשו מהנאמן את הגשת הדו"ח.

12.כמו כן, צודקת המבקשת כי אין בפי הנאמן כל הסבר מדוע לא שולמו לה הכספים לפי הסדר הנושים. גם לפי טענת הנאמן כי בשלב מסויים ביצוע ההסדר נתקל בקשיים בשל סגירת חנות החברה בקניון רמת אביב, אין בכך כדי להסביר מדוע כבר התשלום השני שולם בחסר של כ-3,000 ₪. אין גם מקום לקבל את טענת הנאמן כי ניהול החברה לא היה מוטל לפתחו, טענה זו נדחתה זה מכבר על ידי בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) בהחלטתו מיום 29.07.09 בה נקבע כי לפי ההסדר על הנאמן הייתה מוטלת החובה לקבל כספים עבור החברה להוציא כספים ממנה וכיוצ"ב. הנאמן מצהיר בפה מלא כי בניהול החברה עסק מר האן ולא הוא, ומכאן שהוא התיר למר האן לנהל את החברה במקומו מבלי לקבל את אישור בית המשפט לכך, ודי בכך כדי לקבוע כי האחריות לכישלון ההסדר רובצת לפתחו.

13.אכן, ההלכה היא כי הטלת אחריות אישית על נאמן היא סנקציה חמורה ועל כן היא תעשה רק במקרים קיצוניים וחריגים (ת"א (מחוזי-מר) 185-12-09 עו"ד קסטנבאום נ' צ.נ. בניני איכות בנתניה בע"מ, 15.03.10. וכן ראו החלטת בית המשפט בתיק זה (כב' השופט י' שפירא) בבש"א 4513/08 צעצועי עוזי בע"מ נ' עו"ד ישי בית-און, נאמן, 29.07.09). עם זאת, במקרים חמורים, ביניהם מקום בו הנאמן פעל תוך חריגה מובהקת מסמכות, כבמקרה זה, נכון להטיל עליו אחריות אישית (בש"א 2746/06, פש"ר 2061/03 (מחוזי-ת"א) אי.אי.סי.אי אינטרנשיונל בע"מ נ' רו"ח יובל קידרון, 5.06.06). חריגתו של נאמן, כמו גם בעל תפקיד אחר, מההוראות שניתנו לו על ידי בית המשפט חמורות דווקא בשל היותו "קצין בית המשפט", הנהנה מאמון רב מצד בית המשפט (בש"א 17339/09, פש"ר 1357/03 (מחוזי-ת"א) מיאב חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' עו"ד בן-טל, 24.12.03). לנאמן חובות אמון וזהירות מוגברות כלפי נושים וכלפי בית המשפט, בייחוד בשל העובדה שמדובר בהקפאת הליכים, בה החברה אינה סולובנטית.

14.אכן, קיימים מצבים בהם הסדר נושים שאושר לא יוכל להתממש לאחר שציפייה להכנסות שעמדה בבסיס ההסדר לא התממשה, ואין לבוא בשל כך בטענות כלפי הנאמן. אולם כאמור, במקרה זה, לא זו בלבד שהנאמן העביר את אחריותו לניהול החברה לידי מר האן ללא אישור בית המשפט והפר בכך את חובת הזהירות שלו, ולא זו בלבד שהנאמן לא נתן כל הסבר לאי קיום ההסדר כבר בשלביו הראשונים, אלא שהנאמן לא נתן מידע אודות הכספים שהתקבלו בחברה ושהוצאו על ידו וכלל לא ניתן לדעת האם אמנם לא היו כספים לתשלום החובות לפי ההסדר. יש צדק בטענת המבקשת כי מהדו"ח שהוגש לא ניתן לדעת כמה כסף שולם למר האן, וכפועל יוצא מכך לא ניתן לדעת אם הייתה לכך הצדקה, ואף לא ניתן לדעת האם התשלום ששולם לנאמן כשכ"ט לא היה תשלום החופף את התשלום למר האן בגין אותו תפקיד. בהעדר דו"ח, גם לא ניתן לקבל את טענת הנאמן כי המבקשת לא הייתה מצליחה לקבל את חובה ממילא, גם בהליך של פירוק.

15.בנסיבות אלו, על הנאמן לשלם למבקשת את יתרת חובה לפי ההסדר וכן את הריבית על הפיגור בתשלומים שתשלומם נדחה שלא לפי ההסדר. הנאמן לא טען כנגד גם החוב שלפי ההסדר, אלא כנגד יתרת החוב של החברה שלא אושרה - והמבקשת לא טענה לה במסגרת זו - וכפועל יוצא מכך לא הביא ראיות לסתור את גובה החוב הנטען. אני מחייב אפוא, את הנאמן לשלם למבקשת סך של 50,536 ₪ הנושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת הבקשה, ביום 15.06.10, ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, ובשים לב להתארכות ההליך ולאי קיום החלטות בית המשפט על ידי הנאמן, הוא ישא בהוצאות המבקשת בסך של 10,000 ₪.

16.ובאשר לדרישה להגשת דו"ח ערוך כדין לסיכום פעולותיו של הנאמן מיום מינויו ועד היום, כמו גם דו"ח כספי ראוי יצוין כי טענת הנאמן כי יקשה להגיש דו"ח מבוקר כיום בחלוף זמן רב כל כך ובהעדר כספים לתשלום שכר טרחתו של רואה החשבון שיירתם למלאכה, רובצת לפתחו. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהזמן הרב שעבר, ומכך שהכנ"ר לא פעל במשך תקופה ארוכה זו לדרוש את הגשת הדו"ח והעניין הועלה רק נוכח בקשתה של המבקשת, ולכן, למצער לפנים משורת הדין, אין מקום להטיל על הנאמן כיום את החובה להגיש דו"ח מבוקר ולשלמו מכיסו. עם זאת, פשיטא כי לא ניתן לפוטרו כליל מהגשת דו"ח מפורט כדבעי, הן באשר לסיכום כלל פעולותיו בתיק והן באשר לניהול הכספים, בכלל זה פירוט מדויק של כלל ההוצאות וההכנסות, תשלום הדיבידנדים לנושים והתשלומים למר האן ולבעלי תפקידים אחרים. הנאמן יגיש אפוא, דו"ח כאמור בתוך 60 יום מהיום.